תסמונת אַסְפֶּרְגֵּר היא שוני התפתחותי של בני אדם, המתאפיין בעיקר בקשיים באינטראקציה חברתית ובתקשורת לא מילולית. מאפיינים בולטים נוספים הם דפוסי התנהגות מסוימים, נושאי עניין מוגבלים וחזרתיות גבוהה שמתבטאת בכל תחומי החיים. היא נחשבת על פי מרבית הסיווגים כלקות השייכת לספקטרום האוטיסטי, אך לקצה הקל שלו, ונבדלת משאר הלקויות האוטיסטיות בכך שהתפתחות הדיבור והשפה תקינה יחסית, ורמת האינטליגנציה נורמלית, ולעיתים אף גבוהה. הלקות המרכזית של בעלי תסמונת אספרגר באה לידי ביטוי בתקשורת לא-מילולית עם הסביבה - בקושי בהבנת סיטואציות חברתיות ובהבנת הבעות פנים, קושי ביצירת מערכת יחסים אינטימית וכיוצא באלה. בהשוואה לבעלי תסמונות אחרות מהקשת האוטיסטית, לאספרגרים יש פחות כפייתיות (compulsive), פחות הפרעות במשחק דמיוני, ופחות הפרעות בשפה מדוברת. לרוב בעלי תסמונת אספרגר יש יכולת טובה של הבנת הנקרא ולימוד שפות, וחלקם הם בעלי יכולת זיכרון טובה במיוחד.